בדיקת דם במצב של שכרות יכולה להתבצע רק במקרים מסוימים. בדיקה זו נועדה לבדיקות את ריכוז האלכוהול בדם אצל נהגים שיכורים. מדובר בבדיקה פולשנית יותר מבדיקת ינשוף, ובדיקה זו מתבצעת על ידי רופא מוסמך בלבד. היא נחשבת לבדיקה חריגה וכמעט לא מתבצעת בפועל על ידי רשויות האכיפה.
לצורך גילוי ריכוז האלכוהול, המשטרה בדרך משתמשת בבדיקת נשיפה בשם ינשוף, אשר הנהג נושף לתוכה ובכך התוצאות מתקבלות במקום. אחוזי האלכוהול נמדדים במכשיר ומתקבלים במקום. בדיקת דם נערכת אך ורק במוסד רפואי או במעדה והתוצאות אינן מידיות, ויש לחכות זמן רב עד שהם מתקבלות, אך מדובר בבדיקה מדעית שאין כל ויכוח על אמינותה.
שוטר למעשה יכול לדרוש מנהג לעבור בדיקות דם רק במקרים שהנהג היה מעורב בתאונת דרכים או כאדר קיים חשד סביר לביצוע עבירת תנועה חמודה, כי שלא יהיה ניתן לטעון בבית המשפט לתעבורה על קבילות ואמינות בדיקת השכרות שנערכה לנהג. טרם בוצע בדיקת דם, נדרש השוטר לבקש את הסכמתו של הנהג ומחויב למסור לו פירוט מלא על בדיקות הדם אליהם הם מופנה ולפרט מה היא המשמעות המשפטית המדויקת אם הוא מסרב להיבדק.
אם לשוטר יש חשד סביר כנגד הנהג והנהג מסרב למסור דגימת דם, דבר זה ייחשב להודעה באשמה כפי שסירוב לעבור בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף יחשב כאילו נהג זה נהג בשכרות. נהג שמסרב לשתף פעולה בבדיקת ינשוך או בבדיקות בדם יחשב כאילו הוא נבדק ונמצא שיכור. העונש הוא פסילת רישיון נהיגה מינימלית של שנתיים בגין נהיגה בשכרות. ולא רק זה, לצד כך יש עונשים כמו מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי ועוד.
בעת כזירת העונש, בית המשפט יתייחס לנזר שנגרם כתוצאה מביצוע של עבירה של נהיגה בשכרות, גם אם נהג היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בהיותו נוהג שיכור, העונש יהיה גבוהה ואף צפוי לו עונש מאסר בגין נהיגה בשכרות.
אך בית המשפט כן מתחשב בנסיבותיו האישיות של הנהג, בהליכי השיקום שעבר מאז ביצוע העבירה וכדומה.
בדיקת הדם היא השיטה הבטוחה ביותר לאבחון רמת אלכוהול בגוך, היא עשויה גם לזכות נהגים אשר לא שתו מעל הכמות המותרת בחוק, אך במהלך בדיקות אחרות כמו בדיקות ינשוף או בדיקת מאפיינים (מאפיינים שמאבחן השוטר לראות האם הנהג שיכור) יכול לעלות החשד כי שתו מעל המותר. כך הנהג שבטוח בחפותו, רשאי לאחר שנכשל בבדיקת מאפיינים לדרוש מהשוטר במקום בדיקת מדעת הכוללת בדיקת ינשוף ובדיקת דם.
החוק קובע כי נהג היושב מאחורי ההגה, בין אם הוא עולה על הכביש ונוהג, או בין אם יושב בתוך הרכב בחנייה כאשר המנוע פועל, מותר לשתות עד בתי מנות משקה. רצוי בכל מקרה לא לעבור את הרף המותר, כדי למנוע סכנה הצפויה לנהג ולכלל האנשים שבדרך ולהקטין סיכוי למעורבות בתאונת דרכים, ובאופן כללי מומלץ לא לנהוג לאחר שתיית אלכוהול.
לפי חוקי התעבורה נהג עובר נהיגה בשכרות כאשר מוצאים בדמו דגימה של לפחות 560 מ״ג אלכוהול ביחס ל-100 מ״ל דם, או אם בבדיקת נשיפה נמצא מעל 240 מק״ג אלכוהול ביחס לאוויר נשוף. החוק מחמיר יותר עם נהגים חשדים, נהגים צעירים, נהגים בעלי רכב כבד ונהגי רכב ציבורי, אשר עוברים על עבירת נהיגת בשכרות עם ריכוז אלכוהול בדמם מעל 0.01% או כ-50 מיקרוגרם בנשימה בבדיקת ינשוף.
סירוב לבדיקת דם למעשה יחשב כמו סירוב לבדיקת ינשוף, ואם תסרבו לביצוע הבדיקה בכל מקרה הגזר דין יהיה כאילו נהגתם בשכרות גם אם לא. לכן מומלץ לעשות את הבדיקות דם, ובמידה וכן תצטרכו, העזרו בתהליך בעורך דין שילווה אתכם בתהליך.
בדיקת דם היא בדיקה לצורך גילוי כמות האלכוהול בגופו של נהג. ביצוע בדיקת דם יכולה להיעשות אם השוטר מבקש מהנהג לעשות בדיקה אם מדובר בחשד שביצע עבירת תנועה, או שהיה מעורב בתאונת דרכים. השוטר כן מחויב להסביר לנהג על התהליך, אך הנהג מחויב לעשות את הבדיקה ובמידה ויסרב זה יחשב לו לעבירת תנועה בפני עצמה.
