עורך דין תעבורה T&N

עורך דין תעבורה

בדיקת ינשוף

השעה מאוחרת בלילה בליל שישי, חזרתם מארוחת שישי אצל ההורים ואז באמצע הכביש עוצר אתכם שוטר תנועה ורוצה לעשות לכם בדיקת ינשוף. האם אתם חייבים לבצע את הבדיקה? או האם יש לכם את הזכות לסרב?
הנה כל מה שחשוב לדעת.

האם מותר לסרב לבדיקת ינשוף?

שינוי גדול שחל מדצמבר 2005 שינה את כללי המשחק. המצב הקודם לתיקון בחוק, כאמור עד לסוף שנת 2005 היה שהמשטרה הייתה מוגבלת בסמכותה לדרוש מנהגים להיבדק. שוטר היה רשאי לדרוש בדיקת שכרות רק כאשר התעורר חשד סביר כי הנהג שיכור ונחשד בנהיגה בשכרות, לא היה די בריח אלכוהול אלא חשד ממשי, כמו נסיעה מוזרה, לדוגמא בזיגזג, ביצוע עבירת תנועה או מעורבות בתאונת דרכים המחשידה נהיגה בשכרות.

במקרים בהם נעצרו נהגים רק משום שמגופם נדף ריח של אלכוהול, ואלו סרבו למתן בדיקת שכרות, נהגו בתי המשפט להרשיע את הנהגים בעבירת הסירוב שהעונש עליה היה שנת פסילת רישיון נהיגה, ובכך "עדיף" היה לסרב מאשר להיבדק. כיום המצב שונה ולשוטר ישנה סמכות לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג ללא קשר לחשד סביר, כשם ששוטר רשאי לדרוש רישיונות בבדיקה שגרתית כך רשאי הוא לדרוש בדיקת שכרות. אומנם אם הייתה מעורבות בתאונת דרכים או יש חשד סביר לנהיגה בשכרות, השוטר אף רשאי לדרוש שתילקח מן הנהג דגימת שתן או דגימת דם.

במצב בו הנהג או הממונה הינו חסר הכרה, השוטר אף רשאי להורות על נטילת דגימת דם או שתן. אם אדם המעורב בתאונת דרכים נפטר ולשוטר יש חשד סביר שהנפטר היה בין הגורמים לתאונה, הוא רשאי לבקש מרופא שהוסמך לכך ליטול ממנו דגימות נוזלים לשם בדיקת שכרות. לשם ביצוע הבדיקה, השוטר מוסמך לעכב את האדם שממנו נדרשה הבדיקה. אם אין חשד, משך העיכוב לא יעלה על חצי שעה. סירוב של הנהג או של הממונה לתת דגימה (למעט דגימת רוק), כמוהם כעבירה על איסור נהיגה בשכרות.

מה הם התנאים לפי חוק לביצוע בדיקת אלכוהול?

  • על השוטר לדרוש מנוהג רכב לתת דגימה.
  • להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, דהיינו, כי הדגימה נדרשת על מנת לבדוק האם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז.
  • לבקש את הסכמתו של הנאשם לנטילת הדגימה.
  • להסביר לנאשם את המשמעות המשפטית של הסירוב.

לכאורה, אם עלה בראשכם לשאוף נשיפה חלשה אל מכשיר הינשוף, אתם כן יכולים לנשוף באופן חלש ואז המכשיר יזהה בעיית נשיפה – המשמעות היא סירוב לבדיקת שכרות, כלומר אתם מכשילים את הבדיקה (למעט אם תוכיחו אסטמה קשה או מחלת ריאות). לחילופין, יש אפשרות לומר כי אתם מסרבים לבצע את הבדיקה וזאת, בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נגד מדינת ישראל, בו נקבע כי נשיפת אוויר למכשיר הינשוף בכמות שאינה מספקת ואשר בעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסירוב להיבדק.

הכלל הוא שאסור לסרב לשוטר המבקש לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול. סירוב לבדיקת ינשוף כמוהו כביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע את מעמדן המשפטי של בדיקות שכרות לנהג ולממונה על הרכב (מורה לנהיגה או מלווה של נהג חדש). הסעיף מתייחס הן לבדיקות אלכוהול והן לבדיקות סמים, במאמר זה ההתייחסות היא לעבירת השכרות בלבד. עם זאת, החוק קובע תנאים שהשוטר צריך לעמוד בהם כדי שהדרישה לביצוע הבדיקה תחשב כזאת שסירוב לבצעה יחשב בגדר של סירוב.

ישנן שתי בדיקות לגילוי אלכוהול:

הראשונה והנפוצה ביותר – נשיפה במכשיר ה"ינשוף", והשנייה היא בדיקת דם.
לשוטר מותר לעצור נהג בכל עת מבלי שקיימת סיבה מיוחדת ולדרוש ממנו לבצע בדיקת נשיפה לפי שיקול דעתו. שוטר רשאי לדרוש מנהג לעבור בדיקת דם אם התרחשה תאונת דרכים או ישנו חשד כי הנהג שלפניו נוהג בשכרות.

מה דין של נהג המסרב לבדיקה?

הכלל הוא מי שמסרב להיבדק בדיקת שכרות החוק יחשיב אותו לשיכור, לא משנה אם הוא היה או לא היה בפועל, סירוב שווה שכרות והעונש הוא שנתיים של פסילת רישיון.
חזקת נהיגה בשכרות יכולה להיות רק לפי מכשיר הינשוף ולא לפי מכשיר הנשיפון. היו שוטרים בעבר שהגישו דוח על נהיגה בשכרות דרך חזקת סירוב לנהגים שסירבו לבדיקת נשיפון, ודבר זה בעיקר העיד על חוסר ידע של השוטרים.

למעשה סירוב לבדיקת נשיפה היא למעשה עבירה בפני כצמה, ובמקרים כאלה סירוב להיבדק ישמש כחיזור לראיות תביעה ונטייתו של בית המשפט לייחס לנהג כמות של ריכוז אלכוהול בדם.
העונש בגין עבירה של שכרות הינו פסילה של שנתיים, פסילה על תנאי וקנס כספי. בשל החשש שנהגים יסרבו להיבדק ועל מנת להרתיע מעבירה של סירוב לבדיקת ינשוף, נקבע על ידי בית המשפט כעונש חמור יותר בגין נהיגה בשכרות. בית המשפט למעשה מייחסים לנהג שמסרב לסדיקה כנהג אשר שתה כמות כפולה או משולשלת לפי הכמות המותרת בחוק.

סירוב לבדיקה עקב מחלה

יש נהג שיש להם באמת בעיה רפואית המונעת מהם לנשוף אל תוך מכשיר הנשיפה. אך, אם הנהג יוכיח אחרת שלא הצליח לנשוף בצורה טובה במכשיר, עקב קושי נשימתי או מחלה, לא יהיה ניתן להרשיע אותו בעבירה של סירוב להדבק או בעבירה של נהיגה בשכרות. אלא אם יש מאפיינים מאוד ברורים לעבירה בנהיגה בשכרות.

לסיכום

לפי חוק, אסור לסרב לבדיקת ינשוף ובדיקת שכרות. אם תסרבו לבדיקה זו, הסירוב יחשב כאילו אתם שיכורים גם אם לא שתיתים דבר, וההרתעה כיום של בית המשפט היא להרשיע נהגים המסרבים ברמה כפולה של אחוז אלכוהול ממה שמצוין בחוק.

בדיקת ינשוף

אז מה היה לנו עד עכשיו?